במהלך מפגש פרטי עם האדמו"ר מליובאוויטש, ציין ראש לשכת העיתון היהודי הלאומי: "הפרסום שלנו עצמאי ואובייקטיבי לחלוטין!" הרבי הגיב : "עצמאי, אולי – אך אובייקטיבי? אין דבר כזה. אי אפשר מבחינה אנושית להיות אובייקטיבי לחלוטין. "לכל אדם יש הטיה מסוג כלשהו."
אני מבין את דברי הרבי שמשמעותם שבעוד שאפשר לחיות בלי סדר יום, אי אפשר לחיות בלי משוא פנים. באמצעות שילוב של טבע, טיפוח ורצון חופשי, לכל אחד מאיתנו יש עדשה מסוימת המסגרת ומעצבת את האופן בו אנו רואים את עצמנו, את האחרים ואת העולם הסובב אותנו. פשוט לא ניתן למחוק את כל העקבות של אישיותנו, חוויות העבר שלנו ואמונות עמוקות מהתצפיות, הביטויים או הפעולות שלנו – לא משנה כמה ננסה.
מסגרת זו שאנו מאמצים, בין במודע ובין שלא במודע, משפיעה באופן עמוק על הדרך בה אנו תופסים את המציאות.
הבנה הזו הופכת למערכת ההפעלה שלנו, כביכול – למנגנון ברירת המחדל דרכו אנו מבנים ומקשרים, מגיבים ומחזקים, מפרשים ומזהים כל אירוע ואינטראקציה שאנו חווים. בהתבסס על עובדה זו של סובייקטיביות, עולות השאלות הבאות: מה ההטיות שלנו? מהן מסגרות ברירת המחדל שדרכן אנו רואים את העולם? כיצד ניתן להתאים אותם כך שישרת טוב יותר את עצמנו ואת אחרים? אם ההטיות שלנו צבעוניות באופן בלתי נמנע את הדרך בה אנו מפרשים וחווים את העולם, ומכאן שמוקד החיים העיקרי צריך להיות הערכה ואיפוס ההטיות שלנו.
בדבריו החודרים של הרבי ליחיד שהיה רגיל להתלונן על נסיבות חייו
"בעולמנו, הכל שילוב של טוב ורע ועל בני האדם לבחור את ההיבטים שבהם הם מדגישים, מתבוננים ורודפים…
כמה מיניין הוא אשר חז"ל מספרים לנו, שאדם היה כפוי טובה. עוד לפני שגורש מגן עדן, בעודו חי בגן עדן ממשי, הוא התלונן על הנסיבות.
מצד שני, היו יהודים שהודו וברכו את הבורא ודקלמו את ברכות הבוקר בעודם חיים בתקופות המחרידות ביותר במחנות הריכוז הגרמניים. בסופו של דבר, הנסיבות של בני האדם יהיו בין שני הקיצוניויות הללו.
הנקודה שלי היא פשוט להדגיש את המציאות:
סוג החיים שאנו חיים, בין אם מלא סיפוק ומשמעות או ההיפך, תלוי, במידה רבה, בכוח הרצון שלנו, הקובע אם נתמקד בחיובי או בשלילי.
נקודת המבט שלנו כל כך חזקה, הוא יכולים להוביל אותנו למצוא פגם עם גן עדן או להביע הכרת תודה גם במצב של סבל קיצוני.
בגילוי אישי נדיר לאחד מהחסידים שלו ר' ברל יוניק, הרבי אמר, "עבדתי על עצמי [תמיד] להביט בדברים באור חיובי; אחרת לא הייתי יכול לשרוד. "
כלומר, לחיות חיים של חיוביות היא עניין של בחירה, לא הנסיבות, ונובע מפרספקטיבה, לא אישיות.
זה לא האירועים של חיינו שמעצבים אותנו, אלא המשמעויות שאנו מקצים לאותם אירועים.במילים אחרות: אם אתה משנה את האופן שבו אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים.
בסופו של דבר, שטחי הבדיקה הגדולים ביותר לכל תאוריה היא מעבדת החיים.
חשוב לציין שפרספקטיבות הגאולתית היא לימוד של אדם שספג באופן אישי ונשא את הכאב המוחץ של מאות אלפי אנשים שפנו אליו לריפוי, נחמה, אהבה, קבלה, עזרה, ולפעמים, פשוט סיבה בשביל לחיות.
