הוא לא מתיימר לרפא מחלות, אבל תורתו של הרמב"ם אמורה למנוע אותן. לאכול אך לעולם לא להגיע להרגשת שובע, לבצע פעילות גופנית, להקיף עצמכם באנשים טובים, ולשמור על אופטימיות.
הרמב"ם הינו ללא ספק גדול הרופאים של העם היהודי מאז ומעולם. אך למרות היותו רופא, הרמב"ם לא התיימר לרפא מחלות. מבחינתו, תפקיד הרופא הוא לעזור למטופל לרפא את עצמו. על פי תפיסתו, לגוף יש יכולת עצומה לרפא מחלות וברוב המקרים, רק צריך לא להפריע לו.
חוזקו של הגוף והיכולת שלו להתמודד עם מחלות תלויה, על פי הרמב"ם, במספר גורמים מרכזיים: תזונה נכונה, תנועה והמצב הנפשי של המטופל. חלק ניכר מכתביו הרפואיים של הרמב"ם מוקדשים להסבר מהי התזונה הנכונה לאדם, תזונה שתחזק את מערכות הגוף, תמנע מחלות ותעודד ריפוי מחלות.
אם הרופא המטפל אומר משפט כגון: "אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה, זה לא באמת משנה", זהו אבסורדי לא רק על פי גישתו של הרמב"ם, אלא גם על פי ממצאי המדע העדכניים ביותר.
הקשר בין תזונה לבריאות מוכח כיום למעלה מכל ספק ומתועד באלפי מחקרים מדעיים.
לאכול במידה
הרמב"ם מזהיר את האדם לא להיות שבע. השובע על פי דבריו נגרם ממילוי הקיבה.לדבריו, אם הקיבה מלאה, העיכול של הסעודה לא יהיה טוב. בעבר, חשבו המדענים, שהקיבה היא בסך הכל מחסן אגירה לפני המעיים שהינם איבר העיכול המרכזי. היום המדע יודע, שכבר בקיבה מתרחשים תהליכי עיכול פעילים מאוד.
התאים שמצפים את דפנות הקיבה מפרישים חומצה הידרוכלורית שתפקידה לפרק את המזון לחלקיקים קטנים יותר ואף לנתק ויטמינים מסויימים מהחלבונים שהם קשורים אליהם וזאת כדי לשפר את ספיגתם.
אם הקיבה תהיה מלאה, החומצה ואנזימי העיכול שמופרשים מתאי דפנות הקיבה, לא יצליחו להגיע למזון שנמצא במרכז הקיבה. אותו מזון לא יעבור פירוק אופטימלי ולא נספוג ממנו את כל מה שהיינו יכולים לספוג. מזון שלא עבר פירוק מלא, הינו רעיל עבור הגוף והוא עלול לעורר את מערכת החיסון כנגדו ובעצם לפתוח "חזית נוספת" איתה מערכת החיסון צריכה להתמודד.
יתרה מזאת, הקיבה היא לא סתם בלון שאוגר את המזון. היא מוקפת בשכבה של שרירים טבעתיים שכל זמן שיש מזון בתוך הקיבה, הם מתכווצים וזאת כדי לערבל את תוכן הקיבה במטרה לערבב היטב את המזון עם החומצות ואנזימי העיכול. קיבה מלאה לגמרי תקשה על כיווץ השרירים. אם תהיה התנגדות לכיווץ, העיכול לא יהיה שלם ונפסיד חלק גדול מהתועלות שיכולנו לקבל מאותה סעודה.
אבל תזונה טובה ככל שתהיה, לא מספיקה. הרמב"ם כותב שגם אדם עם התזונה הטובה ביותר, יחלה במידה והוא לא יפעיל ויניע את גופו כראוי. להנעת הגוף יש השפעות רבות מספור, וכנראה שהמדע מבין רק את מיעוטן. הרמב"ם מציין שלהנעת הגוף אפשר לקרוא פעילות גופנית, רק כאשר היא מביאה להתנשפות ולהזעה. אם לא הזעת ולא התנשפת – לא עשית פעילות גופנית.
איך להגיע לאיזון נפשי?
הרמב"ם כותב שגם אורח חיים הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה וקבועה, לא יבטיח בריאות, אם מצבו הנפשי של האדם לא מאוזן. הרמב"ם נותן חשיבות כל כך גדולה לאיזון מצבו הנפשי של המטופל, עד כדי כך שהוא מזהיר את הרופאים ואומר להם שגם אם זיהו את הסיבה הפיזיולוגית למחלה, שלא יתפתו לטפל בה, לפני שהם מתייחסים למצבו הנפשי של המטופל,
על פי הרמב"ם, לכל מחלה יש כמעט תמיד גם שורש נפשי-רגשי. אז מה הכוונה באיזון הנפש? הרמב"ם מחלק זאת לשני חלקים: תיקון המידות ושהייה תמידית במצב של שמחה.
בתיקון המידות הכוונה היא לתקן בנפש רגשות כגון כעס, תסכול, קנאה, שנאה, גאווה,מירמור, פחד ודאגה. לרמב"ם יש שתי עצות פרקטיות בנושא זה: האחת היא קריאה בספרים שעוסקים בנושאים של תיקון המידות. הרמב"ם כותב שעצם הקריאה בספרים אלו שוב ושוב משפיעה על הנפש, גם אם לא מתרגלים שום דבר.
העצה השנייה שלו היא להיות בקרבת אנשים שהם מתוקנים במידות שלהם, או בשפתו של הרמב"ם להיות בקרבת צדיקים. על פי הרמב"ם, לחברה יש השפעה עצומה על האדם ולכן יש חשיבות רבה לאנשים שהאדם בוחר להיות בחברתם.
(הדברים נעתקו מתוך דבריו של ד"ר גיל יוסף שחר מנהל מרכז לרפואת הרמב"ם)
לבריאות!
שבוע טוב.
המאמר כל כך מועיל..
.אם רק יכולנו לזכור כל רגע את היסודות החשובים,שמחה,חברה טובה,לא להיות שבעים,להניע הגוף,לאכול דברים בריאים.תודה רבה.
והכי חשוב…להיות בשמחה!!
בס"ד
מאמר חשוב עידן ,וישר כח על הפעילות בקפלן!