שבע מצות נצטוו בני נח (כל בני האדם בעולם):
1. עבודה זרה: איסור עבודת אלילים.
2. ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור – זהו איסור על קללת שם השם.
3. שפיכות דמים: איסור רצח.
4. איסור גילוי עריות.
5. איסור גזל.
6. איסור אכילת אבר מן החי (יש להרוג את בעל החיים לפני שאוכלים אותו).
7. מצוות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.
כותב הרמב"ם בספרו "משנה תורה" ,הלכות מלכים ומלחמות:
כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.
המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני הם הם בעיקר שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור –
1)עבודה זרה.
2)שפיכות דמים .
3)גילוי עריות.
הרבי מליובאוויטש מסביר שגם ליהודים חשוב להבין מה זה 7 מצות בני נח:
פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ח ה"י): "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ובהמשך שם: "שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו". הרי לנו פסק דין מפורש אודות החיוב להשפיע על אומות העולם לקיים את המצוות שלהן.
אף שבזמן הזה אין יד ישראל תקיפה – אין זה פוטר מהחיוב "לכוף" בכל דרך אפשרית, "בכפיית דברים, להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם" (לשון התוספות יום טוב – אבות פ"ג מי"ד). היות שחיוב זה נוהג אף בזמן הזה, והוא מופנה כלפי כל יחיד (לא רק כלפי המלך או כלפי בית הדין) – מובן שכל מי שיכול לפעול בזה, ומה גם מי שיש לו קשר עם אינו יהודי (קשר מסחרי וכיוצא בזה) – חייב להשתדל להשפיע עליו לקיים את שבע המצוות שלו. ומהמקורות לענין זה:
(א) "אם רואה אדם נכרי עושה עבירה, אם יכול למחות ימחה, שהרי שלח הקב"ה את יונה לנינוה" (ספר חסידים סימן תתשכד).
(ב) "מצוה להורותם" (שו"ת חתם סופר חו"מ סימן קפה).
(ג) "אמרתי לגוי הנזכר שיאמר לי במה מאמין ואמר לי בה' אלוקי ישראל… ואמרתי לו אם כן בבקר ובערב תאמר פסוק שמע ישראל ותקיים שבע מצות" (מעגל טוב להחיד"א עמ' 162).
(משיחת אחרון של פסח תשמ"ג – לקו"ש כו עמ' 140)
מעניין.תודה